עמותת מרכז רפואי שערי צדק נ' מדליין ישראל בע"מ ואח'

החלטה

1.התובעת (להלן – שערי צדק) הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעים ביום 28.6.11.

2.בכתב התביעה נטען כי בראשית שנת 2007 התקשרה הנתבעת מס' 1 (להלן – מדליין) בהסכם עם התובעת לשם הענקת שירותים רפואיים לעובדים זרים. העובדים הזרים הופנו לשם קבלת שירות רפואי על ידי מדליין והיא זו אשר התחייבה כלפיו לשלם בגין השירות הרפואי.

שערי צדק ממשיך ומפרט בכתב התביעה כי בחודש מרץ 2008 נותרה מדליין חייבת לו סכום של 216,432 ₪ בגין השירות הרפואי. במועד זה לא ניתן היה ליצור כל קשר עם מדליין או מי מטעמה לשם פרעון החוב שהצטבר וכל הניסיונות לאתר בעלי תפקידים מטעם מדליין לא נשאו פרי.

הנתבע מס' 5 (להלן – ד"ר בכר) הינו, לטענת שערי צדק, מנהל ובעל מניות במדליין. שערי צדק ממשיך וטוען כי בחודש אפריל 2008, דהיינו לאחר "היעלמותה" של מדליין פנתה הנתבעת מס' 7 (להלן – מד שירותי רפואה) והציעה לו להפנות אליו מבוטחים הזקוקים לטיפול רפואי והוא נענה להצעה זו.

גם לגבי מד שירותי רפואה נטען על ידי שערי צדק כי זו נותרה חייבת לו סכום של 242,905 ₪ בגין הטיפול הרפואי שניתן.

לאור העובדה כי הן מדליין והן מד שירותי רפואה לא פרעו את חובן החל שערי צדק לערוך בדיקות לגבי האורגנים המוזכרים בכתב התביעה.

מבדיקה זו התגלו לו כי חב' מד שירותי רפואה נוסדה על ידי ד"ר בכר בסוף חודש אפריל 2008, דהיינו לאחר "היעלמותה" של מדליין. יתרה מכך, ד"ר בכר חדל לכהן כדירקטור בחברה זו והעביר את מניותיו בה לידי מקורביו.

נתון נוסף שנתברר הינו כי מאז היעלמותה של מדליין כלל הנתבעים מועורבים בהליכים משפטיים רבים בסכום העולה על 2.5 מיליון ₪ ובעיקר כנגד ד"ר בכר ומד שירותי רפואה.

3.כתב התביעה נסמך על דוגמאות כתבי ההתחייבות שהוצאו לשערי צדק על ידי מדליין וכן כרטסת חשבונות של מלדיין ובה מפורטים שמות האנשים שקיבלו טיפול רפואי אצלו ואת החיוב בגין כל חולה וחולה.

4.הנתבעת מס' 1 (להלן – אורתופון) הינה חב' העוסקת בייבוא וייצוא של ציוד רפואי והיא מחזיקה ב-43.11% ממניות מדליין. בעל המניות והמנהל הינו ד"ר בכר.

5.בד בבד עם הגשת התביעה עתר שערי צדק להטלת עיקול זמני על זכויות ונכסים של הנתבעים אצל צדדי ג', הכל כמפורט בבקשה.

6.הבקשה נתמכת בתצהירה של הגב' איילה וייצמן, אשר עובדת במחלקת הגביה של שערי צדק ומשמשת בתפקידה זה החל מיום 1.7.09.

לטענת המצהירה, חב' מדליין ומד שירותי רפואה הינן למעשה אותו גוף עסקי וכי היותן של חברות אלה שתי אושיות נפרדות הינה מלאכותית ונוצרה לפי החשד ממניעים פסולים.

אף הנתבע מס' 6, ד"ר שראל עודד, הינו אחד מהמנהלים של מדליין, ביחד עם ד"ר בכר.

הן ד"ר בכר והן ד"ר שראל מחזיקים במניות של 18 חברות ומעורבים בהליכים משפטיים.

על פי ייעוץ משפטי שקיבלה, יש להרים את מסך ההתאגדות באשכול החברות בהן מעורבים ד"ר בכר ושראל גם אם אינם רשומים פורמאלית כמנהלים ו/או כבעלי מניות של מד שירותי רפואה. על פי אותו ייעוץ, יש לגישתה להרים את המסך בשל עוולת התרמית כאמור בסעיף 3 לחוק החברות, וזאת בהיותם המנהלים ובעלי השליטה האמיתית. נימוק נוסף להרמת המסך הינו הקמת חברות באופן סדרתי וללא תכלית עיסקית אמיתית ואך ורק על מנת להתחמק מנושיהן.

המצהירה ממשיכה וטוענת כי על פי ייעוץ משפטי שקיבלה, מדליין ומד שירותי רפואה הינן חברות מעטים.

בנוסף, הובאו נימוקים נוספים אשר יש בהם כדי להצדיק הרמת מסך כמו בגין עילה חוזית, חוסר תום לב, הטעיה חוזית ושיקולי צדק ומדיניות משפטית. לא זו אף זו, לשיטתו יש להטיל על ד"ר בכר ושראל אחריות אישית מכוח תורת הארגונים.

לעניין נטל ההכבדה, מבוססת הבקשה על כך כי מצבם הכלכלי של הנתבעים עלולה להוות הכבדה על ביצוע פסק הדין. המצהירה למדה על מצבם הכלכלי של הנתבעים או מי מהם מתוך הליכים משפטיים שתוארו בתצהיר.